זאב אינגבר - שירותי עריכת דין, גישור וניהול משא ומתן, עריכת חוזים, ייצוג משפטי, הסכמי ממון

נזיקין

דיני נזיקין
דיני הנזיקין הם חלק מן המשפט האזרחי, (להבדיל מהמשפט הפלילי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי ותחומי משפט נוספים), העוסק בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם. זאת בניגוד לדיני החוזים למשל, העוסקים בחיובים רצוניים. ישנם שורה של מצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בין לגופו ובין לרכושו ובגין הנזק מבקש אותו אדם פיצוי מהמזיק: תאונות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (כגון: רשלנות רפואית), תקיפה, לשון הרע, מטרד (כגון: רעש, זיהום אוויר), גניבת עין ועוד.

תוכן עניינים
1 ההיסטוריה של דיני הנזיקין במדינת ישראל
-1.1 רקע היסטורי של פקודת הנזיקין
2 היקפם של דיני הנזיקין
3 שאלת האחריות
4 הסעדים בדיני הנזיקין
5 החיקוקים בדיני הנזיקין
-5.1 פקודת הנזיקין
--5.1.1 העוולות
-5.2 חיקוקים נוספים הנכללים בדיני הנזיקין
-5.3 פסקאות נזיקיות בחוקים אחרים




ההיסטוריה של דיני הנזיקין במדינת ישראל
דיני הנזיקין של מדינת ישראל הם ירושה מהמנדט הבריטי. פקודת הנזיקין, כשמה כן היא, חיקוק מנדטורי (חיקוקים מנדטוריים נקראים "פקודה" להבדילם מחוק, שאותו חוקקה הכנסת). אמנם, עם השנים, פיתח בית המשפט העליון פרשנות ישראלית מקורית לפקודה, ויצק בה תוכן משלו, עד כדי התנתקות מוחלטת מהפרשנות על פי המשפט המקובל האנגלי, אך עדיין ניסוחה של הפקודה הינו ברובו ירושת המנדט הבריטי. כיום עומד בשלבי חקיקה ראשונים חוק דיני ממונות - אשר אמור לאגד את כל דיני החיובים - הן הרצוניים והן הבלתי רצוניים.


רקע היסטורי של פקודת הנזיקין
עם תחילתו של המנדט הבריטי, החליט המחוקק הבריטי כי התושבים של האזור אינם מסוגלים להתמודד עם דיני הנזיקין הבריטיים, והשאיר על כנו את המשפט הנזיקי העות'מאני. בפ"ד דנוביץ' משנת 1942 אף קובע בית המשפט העליון המנדטורי כי דיני הנזיקין הבריטיים לא יועתקו למשפט המנדטורי על אף סימן 46 לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל המתיר החלת משפט אנגלי בשטח המנדט אם הדבר נדרש. בשנת 1944 החליט המחוקק הבריטי להכיל את דיני הנזיקין הבריטיים על ידי העתקת חוק הנזיקין הקפריסאי - ויצירת פקודת הנזיקין המנדטורית. בשנת 1947 הורה הנציב העליון בצו, על כניסתה לתוקף של פקודת הנזיקין. השהות שבין יצירת הכתיבה לצו נועדה לאפשר לציבור שהות ללמוד את תוכן החוק. עד היום, לצרכי פרשנות מונחי הפקודה, עלינו לפנות לפסיקה באנגליה - וזאת לאור סעיף 21 בפקודת הנזיקין. (סעיף זה לא הושמט על אף קיומו של סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט אשר נחקק על ידי מועצת המדינה הזמנית וקבע כי המשפט במדינת ישראל אינו כפוף עוד להוראות פרשניות מנדטוריות, ועד היום פסיקת ביהמ"ש העליון פונה לאנגליה).


היקפם של דיני הנזיקין
דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציה בה נגרם נזק על ידי גורם אשר ניתן להטיל עליו חבות במשפט בגין הנזק שנגרם. דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות עיקריות: האחת, האם קיימת אחריות של גורם הנזק? השאלה השנייה, מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק? הסעד העיקרי והשכיח ביותר הוא סעד הפיצויים. הכוונה לסכום כסף שיש בו לפצות על הנזק שנגרם.הערכת הפיצויים היא שאלה סבוכה ומורכבת ויש כללים רבים שבאים לסיע לנו במלאכה זו.ניתן לעתור לסעדים נוספים צו מניעה או צו עשה.


שאלת האחריות
את קיומה או אי קיומה של האחריות בנזיקין יש לבחון לפי מספר אלמנטים. ראשית - משטר האחריות הנוהג - מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו, כמה הוא יכול לשלוט בתוצאות. דיני הנזיקין מכירים בסקאלה של משטרי אחראיות היורדת מהאחריות המוחלטת, שפירושה הוא כי ניתן לחייב אף אדם שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות, דרך הרשלנות אל דרישת הכוונה הדורשת מודעות בפועל. אם קבענו כי בעת ביצוע עוולה מסוימת היה למבצע אותה אחריות הנדרשת לקביעת החבות, יש לבדוק לעתים קיומו של אשם תורם של הניזוק, העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את החיוב הכספי בפיצוי.

יכולת המזיק והניזוק לשלוט בנזק היא שיקול חשוב אבל לא בלעדי בקביעת משטר האחריות. יכול להיות שהמזיק לא יכול כלל לשלוט בנזק, ולא יכול למנוע אותו, ומסיבות אחרות (למשל רצון להפחית עלויות תאונה משניות) נחייב את המזיק בנזיקין.

דוגמה למשטר אחריות המבוסס על אחריות מוחלטת, גם במקרים בהם לא יכול המזיק לשלוט על מעשיו, הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרה של תאונה בין שני כלי רכב, אדם שנפגע בתוך רכב בתאונת דרכים, המחזיק בידו בפוליסת ביטוח שהפרמיה בה שולמה (ובהתקיים עוד תנאים שאינם מן העניין כאן), זכאי לקבלת הפיצוי על פי החוק, ואין זה משנה מהי רשלנותו של הפוגע, או מה מידת האחריות התורמת של הנפגע. במקרה של תאונה שבה נפגע הולך רגל, יפצה הביטוח של הנהג את הולך הרגל על כל נזקי הגוף שלו. אם הנהג בחר לעבור על החוק ולא להחזיק ביטוח רכב אז הוא עצמו לא יקבל פיצוי עבור נזקיו, אבל הולך הרגל יקבל פיצוי מתאגיד סטטוטורי (מכוח חוק) בשם קרנית.

דוגמה למשטר אחריות המבוסס על רשלנות מצויה בפקודת הנזיקין. הרשלנות, בניגוד לעוולות ספציפיות, היא עוולת מסגרת כללית, שאינה מפרטת את ההתנהגות האסורה, אלא קובעת חובת זהירות כללית. אדם שהפר את חובת הזהירות, התרשל, ואם התרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם - הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות:

א. התרשלות

ב. קשר סיבתי

ג. נזק

המשפט דן בהרחבה בעקרון חובת הזהירות, ככלי לסינון הטלת אחריות על מזיקים. פקודת הנזיקין קובעת את המודל הענייני, לפיו אדם שהתנהג בצורה שחורגת מהתנהגות אדם סביר, וגרם נזק, הריהו רשלן. הפסיקה הרחיבה כלל זה לשני סוגים של חובת זהירות - חובה מושגית וחובה קונקרטית: חובה מושגית - האם על סוג מסוים של מזיקים להזהר ביחס לסוג מסוים של ניזוקים (למשל, האם על קבלני פיגומים לדאוג לרשת את הפיגומים כדי שחפצים לא יפלו על עוברים ושבים), וחובה קונקרטית - האם במקרה ספציפי היה על מזיק ספציפי לצפות את הנזק, והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת. אם התשובה על שאלות אלו היא כן, אזי יש התרשלות, וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה.

בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי: קשר סיבתי עובדתי - האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם מבלעדיו אין לקרות הנזק? למשל, אם אדם שתפקידו לזווד מטוסים, שכח לשים במטוס קל מצנח. אירעה תאונה, והמטוס התרסק. הטייס לא הצליח להחלץ, ונפגע. עד כמה הייתה התנהגותו של האדם ששכח לצייד את המטוס במצנח הגורם מבלעדיו אין לפגיעה בטייס? לעתים מבחן ה"גורם בלעדיו אין" לא מעניק תשובה מספקת לשאלת קיומו או העדרו של קשר סיבתי.
קשר סיבתי משפטי - האם מדובר בקשר סיבתי שאנחנו מעוניינים להטיל עליו אחריות? האם המזיק צריך היה לצפות שהנזק יגרם בעקבות ההתנהגות? מדובר בשאלה נורמטיבית ולא בשאלה עובדתית.

שאלה נוספת היא שאלת ריחוק הנזק. השאלה עוסקת בתחום עליו משתרעת אחריות המזיק, משזו נקבעה. האם אחראי המזיק גם לנזקים עקיפים? ועד כמה עקיפים? למשל, אם מישהו פגע במכוניתי, וגרם לכיפוף בפגוש, שעלות תיקונו אלף ש"ח. מכיוון שלא הייתה לי מכונית, כי היא שהתה במוסך, לא יכולתי לאסוף את דודי העשיר שהגיע מארצות הברית, וביקש שאחכה לו בשדה התעופה. דודי התרגז, ושינה לרעה את הצוואה שבה היה אמור להוריש לי מיליון דולר, ובמקום זאת הוריש אותם למוסד לחתולים עזובים. לאחר מכן, קיבל התקף לב ומת. האם הנהג שפגע במכוניתי חייב לשלם לי בנוסף לדמי התיקון גם מיליון דולר?


תחום חשוב במסגרת דיני הנזיקין הוא שאלת האשם התורם של הניזוק. לשאלה זו קיימת חשיבות מכרעת בעת בחינת מידת הרשלנות אותה יש לייחס למזיק והערכת הפיצויים אשר יפסקו לניזוק בגין הנזק האמור. הגנות חשובות נוספות במסגרת דיני הנזיקין הן הגנת "ההסתכנות מרצון" וחובת הפחתת הנזק המוטלת על הניזוק.


כן עולות שאלות הנוגעות לאחריות מעוולים במשותף (כמה אנשים האחראים ביחד לתוצאה מזיקה אחת), אחריותו של מעביד למעשי עובדו, או למעשיו של קבלן ששכר, אחריות המדינה בנזיקין, כללי נטל הראיה (כגון הכלל "הדבר מדבר בעדו"), ושאלות רבות נוספות.


הסעדים בדיני הנזיקין
משנקבעה החבות, ושיעור החבות, יש לדון בסעדים העולים מכך. הסעד העיקרי בדיני הנזיקין הינו פיצוי כספי. מטרתו - להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (פרט לחיקוקים הקובעים פיצוי עונשי במקרים מסוימים או פיצוי ללא הוכחת נזק כגון במקרה של חוק לשון הרע, או חוק העוולות המסחריות). פיצוי זה נפסק בדרך כלל לפי ראשי נזק:

ראשי נזק ממוניים. לדוגמה:
1. הוצאות בעבר ובעתיד (הוצאות רפואיות, דמי נסיעה, עזרת צד ג');
2. הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד.
ראשי נזק לא ממוניים:
1. כאב וסבל (לרבות ההיבט הסובייקטיבי של אובדן הנאות החיים);
2. קיצור תוחלת חיים.
במקרה של אחריות מוחלטת יש בדרך כלל הגבלות על סכום הפיצוי. כך לדוגמה, בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא ניתן לדרוש הפסד השתכרות בסכום העולה פי שלושה על השכר החודשי הממוצע במשק. כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי חישוב מסוים המופיע בחוק, והמבוסס על אחוזי נכות, ימי אשפוז, וגיל הנפגע.

בנוסף לפיצוי, או לצידו, ישנם מגוון של סעדים שהנפגע בנזיקין יכול לדרוש. המדובר בצווי מניעה, צווי עשה, וצווים ספיציפיים הנוגעים לחיקוקים ספיציפיים. כך לדוגמה, במקרה של עוולה מסחרית המבוצעת באמצעות נכס מסוים (לדוגמה שלט שעליו מופיע כיתוב המהווה עוולה מסחרית), יכול הנפגע לדרוש את השמדת הנכס.


החיקוקים בדיני הנזיקין

פקודת הנזיקין
החיקוק העיקרי בדיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש], הדנה בסעיפיה בשאלות שהועלו למעלה - היקף האחריות, היקף הפיצוי וכיוצא בזה, וכן היא דנה בעוולות.


העוולות
עוולה היא הכלי המשפטי בו יש לדון על מנת לקבוע חבות בנזיקין. מעשה שאינו מהווה עוולה אינו יכול להקים חבות בנזיקין (ולכן יש להוכיח את כל היסודות של העוולה המופיעים בחוק - אחרת אין עוולה). העוולות מפורטות בפקודת הנזיקין, וכן בשורת דינים נוספים. העוולות בהן דנה פקודת הנזיקין מתחלקות לשתי עוולות מסגרת - עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה, ולצידן עוולות ספציפיות, הנוגעות להתנהגות מסוימת. עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה הינן עוולות מסגרת המתמלאות בתוכן במגוון רחב של התנהגויות המהוות רשלנות או הפרת חובה חקוקה. העוולות המסוימות, המתייחסות להתנהגות מסוימת, הן:

-תקיפה.
-כליאת שווא.
-הסגת גבול.
-היזק על ידי כלב.
-מטרדים.
-שליחת יד.
-הטעיה.
-נגישה.
-גרם הפרת חוזה.

חיקוקים נוספים הנכללים בדיני הנזיקין
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ז-1977. זהו החוק הקובע את עקרונות הפיצוי לנפגעי תאונות הדרכים שספגו נזק גוף. החוק מבוסס על משטר נזיקי של ביטוח חובה המלווה באחריות מוחלטת. המדובר במשטר נזיקי שונה לחלוטין מזה של פקודת הנזיקין, ובעקבות זאת אף סדרי דין שונים לחלוטין וייחודיים לחוק. יש לציין כי התובע במסגרת חוק זה אינו יכול לתבוע במסגרת פקודת הנזיקין (ייחוד עילה), חלק ניכר מהתביעות המוגשות בארץ לבתי המשפט מוגש על פי חוק זה.
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. המדובר בחוק נזיקי הקובע עוולות ספציפיות הנוגעות למי שמוציא לשון הרע על זולתו. מכיוון שחופש הביטוי הינו ערך חוקתי מוגן, הרי שדיני לשון הרע הם בדרך כלל מקום המפגש בין דיני הנזיקין ובין המשפט החוקתי.
חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980. החוק קובע מתי יהיה אחראי יצרן או יבואן לנזק גוף שנגרם ממוצר שייצר או ייבא.
חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992. החוקים עוסקים בכלים הנזיקיים הניתנים למי שניזוק מפגיעה באיכות הסביבה.
חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד-1964. חוק זה מאפשר למי שהיטיב את נזקי הגוף של נפגע בנזיקין (למשל העניק לו טיפול רפואי) לתבוע את הנזקים שנגרמו לו בגין פעולות אלו מן המזיק.
חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952. החוק עוסק בשאלה מתי תהיה המדינה (והפועלים מטעמה) אחראית בנזיקין.
פקודת הנזקים הנגרמים על ידי ספינות בניווט, 1939 - כשמה כן היא.
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. חוק זה מטרתו להסדיר פיצוי בגין עוולות הנפוצות בחיי המסחר כגון גניבת עין, התערבות לא הוגנת, גזל סוד מסחרי, ועוד.

פסקאות נזיקיות בחוקים אחרים
רבים החוקים העוסקים בעניינים הרחוקים מענייני הנזיקין, אך קובעים כי התנהגות מסוימת תהווה עוולה נזיקית ותחייב בפיצויים. ולדוגמה:

-חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
-חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
-חוק הבזק, התשמ"ב-1982.
-חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.
-חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
-חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבורים, התשס"א-2000.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערה:
המידע באתר זה הינו כללי בלבד ויתכן שאינו מעודכן.
לפיכך, השימוש במידע שבאתר זה הינו על אחריות המשתמש בלבד, ואין לראות בו כייעוץ משפטי.
כל מקרה שונה בנסיבותיו, המעוניין בשירותים משפטיים לגופו של עניין מוזמן ליצור קשר עם המשרד.
 

טופס פניה מהירה
לייעוץ ראשוני

שם:
טלפון:
דוא"ל:
תיאור העניין או השאלה בקצרה:
 
הקלד את המס'  

 

 

 

המידע באתר זה הינו כללי בלבד ויתכן שאינו מעודכן. לפיכך, השימוש במידע שבאתר זה הינו על אחריות המשתמש בלבד, ואין לראות בו כייעוץ משפטי.  כל מקרה שונה בנסיבותיו,
 המעוניין בשירותים משפטיים לגופו של עניין מוזמן ליצור קשר עם המשרד.

כל הזכויות שמורות © זאב אינגבר 2010

in1law@gmail.com

אתרים מהלב - בניית אתרי תדמית