תחומי עיסוק

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כפרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו ובמשלח ידו [חוק איסור לשון הרע] (1). העוולה מתגבשת כאשר מתקיים "פרסום" המגיע לאדם אחד לפחות זולת הנפגע [חוק איסור לשון הרע] (2), והיא נבחנת לפי מבחן אובייקטיבי של "האדם הסביר" [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. הדין הישראלי מבצע איזון עדין בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי, תוך מתן הגנות למפרסם במקרים של אמת בפרסום או תום לב [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].  מבוא: מהי לשון הרע?דיני לשון הרע בישראל מוסדרים בראש ובראשונה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").מטרת החוק היא להגן על כבודו ושמו הטוב של אדם, המהווים ערכי יסוד בחברה דמוקרטית ובמשפט העבריכאחד [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)]. שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסיןנ' אגור (14.5.2025)].לפי סעיף 1 לחוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להביא לאחת מהתוצאות הבאות:השפלת אדם בעיני הבריות או עשייתו מטרה לשנאה, בוז או לעג.ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.פגיעה במשרתו של אדם, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.ביזוי אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. חשוב להדגיש כי העוולה אינה דורשת הוכחת נזק בפועל; די בכך שהפרסום עלול היה לפגוע כדי להקים עילהלתביעה [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי (22.6.2025)]. שלום, ת"א 5038-06-21, כהן ואח' נ'גוטליב ואח (16.2.2025)]. יסוד הפרסום: מתי אמירה הופכת לעוולה?כדי שתתגבש אחריות משפטית, על לשון הרע לעבור את משוכת ה"פרסום". סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בדפוס, בציור, בתנועה או בצליל [חוק איסור לשון הרע] (2). היקף הפרסום: במישור האזרחי, די בכך שהפרסום הגיע לאדם אחד זולת הנפגע [חוק איסור לשון הרע] (7). במישור הפלילי, נדרש פרסום לשני בני אדם לפחות, בצירוף "כוונה לפגוע" [חוק איסור לשון הרע] (6).העידן הדיגיטלי: בתי המשפט הכירו בכך שפרסומים ברשתות חברתיות, כגון פוסטים בפייסבוק או ציוצים בטוויטר, מהווים "פרסום" לכל דבר ועניין [שלום, תאד"מ 13718-07-24, שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)]. [שלום, ת"א 5038-06-21, כהן ואח' נ' גוטליב ואח (16.2.2025)].  המבחן האובייקטיבי: "האדם הסביר"השאלה האם ביטוי מסוים מהווה לשון הרע אינה נבחנת לפי תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע או כוונתו של המפרסם, אלא לפי מבחן אובייקטיבי [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. [שלום, ת"א 4961-02-22, עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)]. בית המשפט בוחן מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום בנסיבות העניין [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)]. פרשנות זו כוללת לא רק את המילים המפורשות, אלא גם את מה שנאמר "בין השורות" והמשמעויות המשתמעות מההקשר הכולל [שלום, תאד"מ 13718-07-24, שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)]. [עליון, ע"א 1104/00, דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)].  האיזון החוקתי: שם טוב מול חופש הביטויהפסיקה, ובראשה בית המשפט העליון, קבעה כי חוק איסור לשון הרע מהווה נקודת איזון בין שתי זכויות יסוד[עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].1. הזכות לשם טוב ולכבוד: המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.2. חופש הביטוי וחופש העיתונות: המהווים תנאי הכרחי למשטר דמוקרטי.במקרים של אנשי ציבור, נקודת האיזון נוטה לעיתים לטובת חופש הביטוי, מתוך הבנה כי עליהם להיות חשופים לביקורת ציבורית רחבה יותר בנוגע לפעילותם [עליון, רע"א 6557/20, ערוץ 10 החדש בע"מ נ.שרת התרבות והספורט - ח"כ מירי רגב (13.3.2024)]. [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי (22.6.2025)].  הגנות המפרסם בחוקגם אם פרסום מהווה לשון הרע, החוק מעניק הגנות למפרסם בנסיבות מסוימות: אמת בפרסום ("אמת דיברתי"): לפי סעיף 14, המפרסם יהיה מוגן אם יוכיח כי הדבר שפורסם היה אמת וכי היה בפרסום "עניין ציבורי" [חוק איסור לשון הרע] (14). הגנה זו חלה גם אם מתגלים פרטים שגויים קטנים, כל עוד הליבה של הפרסום היא אמת [עליון, דנ"א 2121/12, פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)].הגנת תום הלב: סעיף 15 מונה רשימה של נסיבות בהן המפרסם יהיה פטור מאחריות אם פעל בתום לב [חוק איסור לשון הרע] (15). בין היתר:* הבעת דעה על התנהגות נפגע בתפקיד ציבורי [חוק איסור לשון הרע] (15)(4).* הגשת תלונה לרשות מוסמכת (כגון ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין) [חוק איסור לשון הרע] (15)(8), [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].* פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית [חוק איסור לשון הרע] (15)(2), [שלום, ת"א 4961-02-22, עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)].חסינות מוחלטת: סעיף 13 קובע רשימה של פרסומים מותרים שאינם יכולים לשמש עילה לתביעה, כגון דברים שנאמרו במהלך דיון משפטי על ידי בעלי דין או עורכי דין ("חסינות הליכים משפטיים") [שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסין נ' אגור (14.5.2025)]. [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].​ סעדים ופיצוייםכאשר נקבע כי בוצעה עוולה של לשון הרע, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים:פיצוי ללא הוכחת נזק: החוק מאפשר פסיקת פיצוי של עד 50,000 ש"ח (או 100,000 ש"ח אם הוכחה כוונה לפגוע), בסכומים המעודכנים למדד [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי)22.6.2025)] [שלום, ת"א 972-01-21, כהן נ' לוי (28.8.2025)].שיקולים להקלה או החמרה: בית המשפט יתחשב בהתנהגות המפרסם, האם התנצל, האם הסתמך על מקורות מהימנים, והאם פעל בזדון [מחוזי, ע"א 38202-11-24, לביא נ' כרמי)22.6.2025)], חוק איסור לשון הרע] (19). סיכוםדיני לשון הרע הם תחום מורכב הדורש מומחיות משפטית והבנה מעמיקה של האיזונים בין זכויות הפרטלאינטרס הציבורי. כפי שנאמר במקורותינו: "הרוצה לשמור מנוחת נפשו, ייזהר מכל דיבור הנראה כגסות רוח"[שלום, תאד"מ 10108-05-24, חסין נ' אגור)14.5.2025)]. בכל מקרה של פגיעה בשם הטוב או הגשתתביעה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום כדי לבחון את קיומן של הגנות והערכת סיכויים. התכנים המפורטים באתר זה מוצגים למטרות מידע כללי בלבד. חלק מהתכנים נכתבו בעזרת בינהמלאכותית (AI) ויתכן שנפלו טעויות במידע. התכנים אינם מהווים ייעוץ משפטי ואין לראות במידע המוצגnתחליף לייעוץ משפטי אישי ממשרד עורכי דין מוסמך. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחוםהרלוונטי בטרם ביצוע כל פעולה משפטית. השימוש במידע המוצג באתר נעשה על אחריותו הבלעדיתשל המשתמש, והמשרד לא יישא באחריות לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהסתמכות על מידע זה. מקורות:1. דנ"א 2121/12 פלוני נ' אילנה דיין אורבך (18.9.2014)2. רע"א 6557/20 ערוץ 10 החדש בע"מ נ. שרת התרבות והספורט – ח"כ מירי רגב (13.3.2024)3. תאד"מ 13718-07-24 שיפוני נ' אשכנזי (3.9.2025)4. תאד"מ 10108-05-24 חסין נ' אגור (14.5.2025)5. ע"א 38202-11-24 לביא נ' כרמי (22.6.2025)6. חוק איסור לשון הרע7. ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון (10.1.2002)8. ת"א 972-01-21 כהן נ' לוי (28.8.2025)9. ת"א 4961-02-22 עו"ד זוהר הלוי נ. שרה נחום (9.11.2025)10. ת"א 5038-06-21 כהן ואח' נ' גוטליב ואח' (16.2.2025)11. עבירת לשון הרע – האם פרסום לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הוא פרסום לאדם אחד? בשולי רע"פ 3742/18 פלוני נ' פלוני12. ת.א. 19102-09-15, יהודה גליקמן נ' בנימין חיאט ואח'13. תאד"מ 68073-03-25 גבריאל דרעי נ. סוניה – רחל פרץ (26.11.2025)14. תאד"מ 18821-01-23 קנבל נ' ירון (14.8.2025)15. ת"א 1937-07-23 מלמד נ' גבריאל (11.5.2025)16. ת"א 13654-09-22 מייסלוס נ' גבאי (30.5.2025)17. ת"א 33018-06-21 בן הרוש ואח' נ' סולימני ואח' (2.4.2025)18. ת"א 49351-08-20 יצחק יונסי נ. שמואל זמיר (15.12.2025)19. ת"א 42166-03-22 משלניק נ' שמואלי חי (30.3.2025)20. ת"א 13684-06-22 להב נ' גוטמן (27.7.2025)21. ת"ק 16963-06-25 איליה מרשק נ. אלון בן דוד (27.11.2025)22. ת"א 12061-11-21 אגור נ' חסין (18.8.2025)23. ת"א 2084-06-23 סופיר נ' בן דוד ואח' (16.4.2025)24. ת"א 2810-08-23 שוורצמן ואח' נ' לוי (27.5.2025)25. תלה"מ 15467-09-22 א' נ' ו' (16.6.2024)26. תאד"מ 9496-11-21 ויזל נ' ברק (27.3.2024)27. תאד"מ 68854-03-24 נתן נ' זכריה (6.10.2024)28. ת"א 6452-08-18 ש. דורפברגר בע"מ נ' אסנת ציטיאד (2.2.2024)29. תאד"מ 35691-07-22 בקסנסקי נ' נאוגולני (15.6.2024)30. ת"א 16373-09-23 דולינסקי נ' אבני (2.9.2024)

דיני סימני המסחר מהווים נדבך מרכזי בעולם הקניין הרוחני המודרני, ותכליתם העיקרית היא לאפשר הבחנה בין טובין של יצרנים שונים, להגן על המוניטין של בעל הסימן ולמנוע את הטעיית הציבור [פקודת סימני מסחר] (1). זכותו של בעל סימן מסחר רשום היא זכות קניינית ייחודית המעניקה לו מונופול על השימוש בסימן בקשר לטובין שלגביהם נרשם, תוך איזון עדין מול עקרונות של תחרות חופשית וחופש העיסוק [עליון, ע"א 8483/02, אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)]. [עליון, ע"א 563/11, Adidas Salomon A.G. נ' ג'לאל יאסין (27.8.2012)].​ מבוא: מהו סימן מסחר?על פי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), "סימן" מוגדר כאותיות, ספרות, מילים, דמויות או אותות אחרים, בין אם בשני ממדים ובין אם בשלושה [פקודת סימני מסחר] (1). "סימן מסחר" הוא סימן המשמש אדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם [פקודת סימני מסחר] (1).בפסיקת בית המשפט העליון הובהר כי סימן המסחר אינו רק סמל של "רצון טוב" (Goodwill), אלא הוא כלי אקטיבי ליצירת מוניטין המבטיח לצרכן את מקור המוצר ואיכותו [עליון, ע"א 8483/02, אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)]. הגנת הדין מתפרשת על סוגים שונים של סימנים, לרבות צלילים, עיצובים ייחודיים של חנויות ואף ריחות בנסיבות מסוימות, ובלבד שהם בעלי אופי מבחין המאפשר לצרכן לזהות את מקור המוצר [עליון, ע"א 3425/17, Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ (7.8.2019)].  רישום סימן המסחר והזכות לייחודיותרישומו של סימן מסחר בפנקס סימני המסחר מעניק לבעליו את הזכות לשימוש ייחודי בסימן לעניין הטובין שלגביהם נרשם [פקודת סימני מסחר] (46). סיווג השמות: ההגנה על שמות מסחריים תלויה בסיווגם לארבע קטגוריות:* שמות שרירותיים או דמיוניים: זוכים להגנה הרחבה ביותר (למשל, מילה ללא משמעות מילונית או ללא זיקה למוצר) [מחוזי, ע"א 18631-01-23, עין גדי קוסמטיקה ופארמה בע"מ נ' ירושלים החדשה מוצרים תנכיים בע"מ 18.2.2025)].* שמות מרמזים: מצביעים על הטובין ללא תיאור מפורש וזוכים להגנה ללא הוכחת אופי מבחין [מחוזי, ע"א 18631-01-23, עין גדי קוסמטיקה ופארמה בע"מ נ' ירושלים החדשה מוצרים תנכיים בע"מ 18.2.2025)].* שמות תיאוריים: מצביעים על תכונות הטובין ואינם זוכים להגנה, אלא אם רכשו "אופי מבחין" דרך שימוש ממושך [מחוזי, ע"א 18631-01-23, עין גדי קוסמטיקה ופארמה בע"מ נ' ירושלים החדשה מוצרים תנכיים בע"מ 18.2.2025)].* שמות גנריים: שמות המקובלים בענף לתיאור המוצר, אשר ככלל אינם זכאים להגנה [מחוזי, ע"א 18631-01-23, עין גדי קוסמטיקה ופארמה בע"מ נ' ירושלים החדשה מוצרים תנכיים בע"מ 18.2.2025)].  הפרת סימן מסחר ודרישת ההטעיההפרה מוגדרת כשימוש בסימן מסחר רשום (או בסימן הדומה לו) על ידי מי שאינו זכאי לכך, לעניין טוביןמאותו הגדר [פקודת סימני מסחר] (1).סימן זהה מול סימן דומה: לפי הלכת בית המשפט העליון, כאשר נעשה שימוש בסימן מסחר זהה,אין צורך להוכיח חשש להטעיה כדי לקבוע כי התקיימה הפרה [עליון, ע"א 8483/02, אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)]. [עליון, ע"א 1248/15, Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ (31.8.2017)]. לעומת זאת, בשימוש בסימן דומה, יש להוכיח "דמיון מטעה" [עליון, ע"א 1248/15, Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ (31.8.2017)]. המבחן המשולש: לצורך בחינת דמיון מטעה, בתי המשפט משתמשים ב"מבחן המשולש": מבחןהמראה והצליל, מבחן חוג הלקוחות וסוג הטובין, ומבחן יתר נסיבות העניין [עליון, רע"א 5454/02, טעם טבע טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ (4.2.2003)]. [עליון, ע"א 9191/03, V&SVin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ (19.7.2004)].​  סימן מסחר מוכר היטבתיקון הפקודה בעקבות הסכם הטריפס (TRIPS) העניק הגנה רחבה גם ל"סימן מסחר מוכר היטב", המוגדר כסימן שרכש מוניטין רב ומוכח בישראל [פקודת סימני מסחר] (1), הצעות חוק ודברי הסבר , חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התשס-1999.אם הסימן אינו רשום, ההגנה מוגבלת לטובין שלגביהם הוא מוכר או לטובין מאותו הגדר [פקודת סימני מסחר] (46א)*.אם הסימן רשום, ההגנה מתרחבת גם לטובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שהשימוש מצביע על קשר לבעל הסימן ועלול לפגוע בו [פקודת סימני מסחר] (46א)*.  הגנות וסייגים: שימוש אמת (סעיף 47)הפקודה קובעת כי רישום סימן מסחר לא ימנע מאדם להשתמש שימוש אמת בשמו, בשם עסקו או בתיאור אמיתי של איכות הטובין שלו [פקודת סימני מסחר] (47). בתי המשפט הכירו בהגנה זו גם במקרים של פרסומת השוואתית או שימוש בשם לצורך תיאור תכונות (כגון ריח תואם בבשמים), ובלבד שהשימוש נעשה בתום לב וללא הטעיה [עליון, ע"א 8483/02, אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)]. [מחוזי, ת"א 61865-03-17, Chloe S.A.S. נ' אויל דה לאמור בע"מ (30.7.2023)]. הגנה זו נועדה לאזן בין זכות הקניין של בעל הסימן לבין חופש הביטוי והתחרות [עליון, ע"א 8483/02, אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)]. עשיית עושר ולא במשפט בקניין רוחניבמקרים בהם אין הגנה סטטוטורית (כגון מוצר שלא נרשם כמדגם או סימן מסחר), עשויה לקום עילת תביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.הלכת א.ש.י.ר: בית המשפט העליון קבע כי העתקה כשלעצמה אינה מהווה עשיית עושר, אלא אם התקיים "יסוד נוסף" כגון חוסר תום לב קיצוני או תחרות בלתי הוגנת [עליון, רע"א 5768/94, א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ (23.9.1998)].עם זאת, הפסיקה המאוחרת צמצמה הלכה זו וקבעה כי רק במקרים חריגים ונדירים יינתן סעד מכוח דיני עשיית עושר בתחום המשיק לקניין הרוחני [עליון, ע"א 1248/15, Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ, 31.8.2017 ], [עליון, ע"א 563/11, Adidas Salomon A.G. נ' ג'לאל יאסין (27.8.2012)].  היבטי המשפט העבריהמשפט העברי מכיר בזכויות קניין רוחני ובסימני מסחר דרך עקרונות של "הסגת גבול", "יורד לאומנות חברו"ו"דינא דמלכותא דינא" [עליון, ע"א 8668/19, CHANEL נ' סנט וויש בע"מ (31.10.2021)]. [עליון, ע"א 9191/03, V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ (19.7.2004)].הפוסקים הדגישו כי השימוש בסימן מסחר של אחר ללא רשות אסור, שכן הוא עלול להסב נזקלמוניטין של בעל הסימן (חשש שהצרכן ייחס איכות ירודה לבעל הסימן המקורי) [עליון, ע"א8668/19, CHANEL נ' סנט וויש בע"מ (31.10.2021)].ההכרה בזכות היוצר על פרי רוחו נתפסת כסברה פשוטה ("שכל ישר") וכחלק מהצורך להבטיחתחרות הוגנת בשוק [עליון, ע"א 3425/17, Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ, 7.8.2019 ], [עליון, ע"א 8668/19, CHANEL נ' סנט וויש בע"מ (31.10.2021)].  סיכוםניהול נכון של סימני מסחר דורש הבנה מעמיקה של האיזונים בין זכויות קנייניות לבין אינטרסים ציבוריים.רישום מוקדם, אכיפה נחושה כנגד מפרים והבנת גבולות ה"שימוש ההוגן" הם כלים חיוניים לכל עסק המבקשלהגן על נכסיו הרוחניים במציאות הכלכלית המודרנית.  התכנים המפורטים באתר זה מוצגים למטרות מידע כללי בלבד. חלק מהתכנים נכתבו בעזרת בינהמלאכותית (AI) ויתכן שנפלו טעויות במידע. התכנים אינם מהווים ייעוץ משפטי ואין לראות במידע המוצגתחליף לייעוץ משפטי אישי ממשרד עורכי דין מוסמך. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחוםהרלוונטי בטרם ביצוע כל פעולה משפטית. השימוש במידע המוצג באתר נעשה על אחריותו הבלעדיתשל המשתמש, והמשרד לא יישא באחריות לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהסתמכות על מידע זה.  מקורות1. ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד (30.3.2004)2. רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ (23.9.1998)3. ע"א 1248/15 Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ (31.8.2017)4. ת"א 61865-03-17 Chloe S.A.S. נ' אויל דה לאמור בע"מ (30.7.2023)5. ע"א 3425/17 Societe des Produits Nestle נ' אספרסו קלאב בע"מ (7.8.2019)6. ע"א 8668/19 CHANEL נ' סנט וויש בע"מ (31.10.2021)7. ע"א 563/11 Adidas Salomon A.G. נ' ג'לאל יאסין (27.8.2012)8. רע"א 5454/02 טעם טבע טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ (4.2.2003)9. ע"א 9191/03 V&S Vin Spirt Aktiebolag נ' אבסולוט שוז בע"מ (19.7.2004)10. ע"א 18631-01-23 עין גדי קוסמטיקה ופארמה בע"מ נ' ירושלים החדשה מוצרים תנכיים בע"מ (18.2.2025)11. Intellectual Property Law - Marching into a New Millennium - Trends and Developments in Israeli Law12. פקודת סימני מסחר13. חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס-199914. ת"א 20703-06-23 Hyundai Mobis Co, Ltd נ. א.ש.פ מואסי חלקי חילוף בע"מ (26.10.2025)15. ת"א 71093-11-20 כפר השקעות בע"מ נ' פפיאשוילי (30.3.2025)16. הגבול המוסרי של הקניין הרוחני17. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין)18. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת ההסמכה לעריכת דין)19. ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ (30.5.2013)20. ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (26.9.2004)21. ע"א 7934/20 יפאורה תבורי בע"מ נ' בן שלוש יבוא ויצוא בע"מ (5.7.2022)22. רע"א 10075/17 High Adventure Ministries נ' Strategic Group (7.5.2018)23. רע"א 8127/15 התאחדות התעשיינים בישראל נ' Merck Sharp & Dohme Corp. f/k/a (15.6.2016)24. ע"א 749/13 תדיראן בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (22.7.2015)25. דנ"א 8619/14 TOMMY HILFIGER LICENSING LLC נ' אלעד מנחם סויסה (15.2.2015)26. ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC (16.11.2014)27. ע"א 3975/10 PHILIP MORRIS PRODUCTS S.A נ' AKISIONERNO DROUJESTVO (2.10.2011)28. ע"א 3960/10 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' CHRISTIAN DIOR COUTURE (20.6.2011)29. ע"א 2209/08 GIGIESSE CONFEZIONI S.p.A נ' ואמפום בע"מ (23.3.2010)30. ע"א 45/08 מיגדור בע"מ נ' בוריס גייל (29.12.2010)