נוטריון​

עסקאות מקרקעין בישראל​

מיסוי מקרקעין: תכנון מס, חישוב שומות ופטורים

מיסוי מקרקעין: תכנון מס, חישוב שומות ופטורים​

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך​

ירושה ועיזבונות – צוואות וניהול עיזבון​

ירושה ועיזבונות – צוואות וניהול עיזבון​​

...
...
זאב אינגבר - עורך דין ומגשר

חוזים והסכמים – ניסוח, בדיקה, ניהול

חוזים והסכמים – ניסוח, בדיקה, ניהול
WhatsApp

להלן מאמר מקצועי הסוקר את עקרונות הדין הישראלי בנושאי ניסוח חוזים, ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים,
המבוסס על חקיקה ופסיקה עדכנית של בית המשפט העליון.

 

תמצית משפטית: עקרונות היסוד בחוזים ומו"מ

על פי הדין הישראלי, חוזה מחייב משתכלל כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים:
גמירות דעת (מפגש רצונות אובייקטיבי) ומסוימות (הסכמה על הפרטים המהותיים) [עליון, ע"א 1456/22, איברהים עג'מי נ. וואחת אל סאלם נווה שלום( ועד מקומי נווה שלום (28.2.2024)]. תהליך המשא ומתן כפוף לחובת תום הלב הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים, המטילה אחריות על צדדים גם בשלב הטרום-חוזי [שלום, ת"א 2789- 01-21, קולר נ' קניג ואח (10.9.2024)]. (12). במקרקעין, קיימת דרישת כתב מהותית המהווה תנאי לתוקף העסקה [עליון, ע"א 1463/22, הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ (14.7.2025)]. יישוב סכסוכים בישראל מעודד פתרונות חלופיים כגון גישור ופשרה, הנהנים מחיסיון ראייתי כדי לעודד הידברות פתוחה [עליון, רע"א 2235/04, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (27.6.2006)].

 

חלק א': ניסוח ובדיקת חוזים – בין פורמליזם למהות

ניסוח חוזה אינו רק מלאכה טכנית, אלא עיגון משפטי של הסכמות הצדדים. בבואנו לבחון אם מסמך (גם אם הוא "מסמך ביניים" או "זיכרון דברים") מהווה חוזה מחייב, בתי המשפט בוחנים שני רכיבים מרכזיים:
 

  1. גמירות דעת: המבחן הוא אובייקטיבי – האם אדם סביר היה מסיק מהתנהגות הצדדים ומלשון המסמך על כוונה להיקשר בעסקה מחייבת לאלתר [עליון, ע"א 1456/22, איברהים עג'מי נ. וואחת אל סאלם נווה שלום (ועד מקומי נווה שלום (28.2.2024)]. חתימה על חוזה מהווה ראיה חזקה לגמירות דעת, אך היעדרה אינו שולל בהכרח את תוקף החוזה אם קיימות ראיות אחרות לכוונת הצדדים [עליון, ע"א 692/86, יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיוו נ' אליהו גת (10.12.1989)].
  2. מסוימות: על המסמך לכלול את התנאים העיקריים והחיוניים להתקשרות. עם זאת, הפסיקה אימצה גישה מרוככת המאפשרת השלמת פרטים חסרים באמצעות מנגנוני השלמה נורמטיביים (כגון נוהג או הוראות חוק), כל עוד קיימת גמירות דעת משמעותית [עליון, ע"א 1456/22, איברהים עג'מי נ. וואחת אל סאלם נווה שלום( ועד מקומי נווה שלום (28.2.2024)].
  3. דרישת הכתב במקרקעין: סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי התחייבות לעסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב [עליון, ע"א 1463/22, הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ (14.7.2025)]. בתי המשפט הדגישו כי בעסקאות נדל"ן, היעדר מסמך חתום המבטא את התחייבות בעל הקרקע עלול לפסול את ההסכם, שכן דרישת הכתב היא מהותית ולא רק ראייתית [עליון, ע"א 1463/22, הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ (14.7.2025)].


טיפ מקצועי: בעת ניסוח מסמכי ביניים, חשוב לכלול את "נוסחת הקשר" – סעיף המגדיר במפורש האם המסמך מחייב כשלעצמו או שהוא מהווה רק שלב במשא ומתן לקראת חוזה מפורט [עליון, ע"א 1456/22, איברהים עג'מי נ. וואחת אל סאלם נווה שלום ועד מקומי נווה שלום (28.2.2024)].

 

 

חלק ב': ניהול משא ומתן – חובת תום הלב

המשפט הישראלי אינו רואה בצדדים למשא ומתן "זרים" זה לזה, אלא מטיל עליהם חובת נאמנות מסוימתכבר מהשלב הראשון.

סעיף 12 לחוק החוזים: קובע כי במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתוםלב [שלום, ת"א 2789-01-21, קולר נ' קניג ואח', 10.9.2024 ] (12). חובה זו היא קוגנטית (כופה), וצדדים אינם רשאים להתנות עליה באופן גורף או לנהוג במרמה ושרירות לב [עליון, ע"א 7379/18, הדר יצחקי נ' רון יצחקי (18.12.2019)].
 

  • אחריות אישית: חובת תום הלב חלה על כל אדם הנוטל חלק במו"מ, גם אם הוא פועל כשלוח אוכמנהל מטעם תאגיד. הפרת החובה עלולה להוביל לחיוב אישי בפיצויים [שלום, ת"א 2789-01-21, קולר נ' קניג ואח (10.9.2024)].
     
  • פרישה ממשא ומתן: ככלל, לכל צד זכות לפרוש ממו"מ. עם זאת, פרישה בשלב מתקדם ללא סיבהעניינית, לאחר שהצד השני הסתמך על המצגים שניתנו לו, עלולה להיחשב לחוסר תום לב המזכהבפיצויים [עליון, ע"א 1463/22, הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ (14.7.2025)].
     
  • סעדים: צד שהפר את חובת תום הלב במו"מ עשוי להיות מחויב ב"פיצויי הסתמכות" (החזרהוצאות), ובמקרים חריגים שבהם המו"מ היה קרוב מאוד לסיום, אף ב"פיצויי קיום" (הרווח שנמנעמהצד הנפגע) [עליון, ע"א 1463/22, הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ (14.7.2025)].​

 

 

חלק ג': יישוב סכסוכים – פשרה, גישור וחיסיון

כאשר מתגלע סכסוך, הדין הישראלי מעודד פתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט מתוך אינטרס חברתי של
יעילות ועשיית צדק מוסכם [עליון, רע"א 2235/04, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (27.6.2006)].

 

  1. גישור (Mediation): הליך שבו מגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה ללא סמכות הכרעה [חוק בתי המשפט] (79ג). הצדדים מחויבים לנהוג בגישור בהגינות ובתום לב [תקנות בית הדין לעבודה (פישור)].
  2. חיסיון ואי-קבילות: דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור או משא ומתן לפשרה אינם קבילים כראיה בהליך משפטי אזרחי [חוק בתי המשפט] (79ג)(ד). מטרת החיסיון היא לאפשר לצדדים להציע ויתורים מבלי לחשוש שהדבר ישמש נגדם אם המו"מ ייכשל [עליון, רע"א 2235/04, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (27.6.2006)].
  3. פסק דין בדרך של פשרה: סעיף 79א לחוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט, בהסכמת הצדדים, לפסוק בסכסוך בדרך של פשרה, מה שמקצר משמעותית את ההליכים ומפחית את הסיכון המשפטי [חוק בתי המשפט] (79א).
  4. אכיפת הסדרי פשרה: הסדר גישור שהושג יכול לקבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט, מה שמעניק לו תוקף של הכרעה שיפוטית לכל דבר ועניין [חוק בתי המשפט] (79ג)(ז).

 

 

סיכום והמלצות ללקוח

עולם החוזים הישראלי מושתת על האיזון שבין חופש החוזים לבין ערכי הגינות ויושר. כדי להבטיח את זכויותיכם, מומלץ:
 

  • ליווי משפטי כבר משלב טיוטת העקרונות הראשונה למניעת "כבילה" לא רצויה.
     
  • הקפדה על שקיפות ותום לב במו"מ למניעת תביעות נזיקיות.
     
  • בחינת חלופות הגישור והפשרה ככלי לחיסכון בזמן ובמשאבים כלכליים.

 

התכנים המפורטים באתר זה מוצגים למטרות מידע כללי בלבד. חלק מהתכנים נכתבו בעזרת בינה מלאכותית (AI) ויתכן שנפלו טעויות במידע. התכנים אינם מהווים ייעוץ משפטי ואין לראות במידע המוצג תחליף לייעוץ משפטי אישי ממשרד עורכי דין מוסמך. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרלוונטי בטרם ביצוע כל פעולה משפטית. השימוש במידע המוצג באתר נעשה על אחריותו הבלעדית של המשתמש, והמשרד לא יישא באחריות לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהסתמכות על מידע זה.


 

מקורות נבחרים:

  • חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

  • חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

  • ע"א 1456/22 עג'מי נ' נווה שלום (2024).

  • ע"א 1463/22 הפטריארכיה היוונית נ' הימנותא (2025).

  • רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי (2006).

 

מקורות:
1. ע"א 1456/22 איברהים עג'מי נ. וואחת אל סאלם נווה שלום (ועד מקומי נווה שלום ‎(28.2.2024)
2. ע"א 1463/22 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים נ. הימנותא בע"מ ‎(14.7.2025)
3. ע"א 8143/14 יוסף חלפון נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ‎(29.1.2017)
4. ת"א 25886-01-22 בורוכוב ואח' נ' שידלובי ואח' ‎(11.11.2024)
5. על משא ומתן וחוק החוזים: סעיף 12 לחוק החוזים בראי גישות תיאורטיות בתחום המשא ומתן
On Negotiation and Contract Law – Sec. 12 of Contracts (General Part) Law 5733-
1973 as Reflected in Theoretical Approaches to Negotiation
6. ת"א 2789-01-21 קולר נ' קניג ואח' ‎(10.9.2024 )
7. חוק בתי המשפט
8. ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיוו נ' אליהו גת ‎(10.12.1989)
9. ע"א 7379/18 הדר יצחקי נ' רון יצחקי ‎(18.12.2019 )
10. רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי ‎(27.6.2006)
11. תקנות בית הדין לעבודה (פישור)
12. הכפפת המדינה לדין זר, לערכאות זרות ולמנגנונים בין-לאומיים ליישוב סכסוכים בחוזים בין- לאומיים בעלי אופי מסחרי
13. ת"א 19682-01-22 כפיר נ' עזבון המנוחה עוגן ואח' ‎(12.2.2025)
14. ת"א 7501-09-23 אבו קרטומה ואח' נ' טלאל אחמד אבו זרקה(המנוח) ואח' ‎(31.7.2025)
15. ת"א 43792-01-20 בן ארי, פיש, סבן ושות' -עורכי דין ונוטריונים ואח' נ' קוזלי ואח' ‎(31.1.2025)
16. ת"א 10116-06-15 דוד מיר נ. עו"ד איתן גבע ‎(8.9.2025)
17. ת"א 16773-07-21 ניניו ואח' נ' סילבר ואח' ‎(3.11.2024)
18. ת"א 39504-08-21 סיני נ' אל. איי (חזק) השקעות בע"מ ואח' ‎(26.9.2024)
19. ת"א 25746-01-18 אוהב ציון בע"מ נ' עשינו עסק סוכנויות בע"מ ואח' ‎(15.5.2024)
20. ת"א 13697-05-22 מסיקה ואח' נ' בן דוד ואח ‎(4.9.2024) '
21. ת"א 44277-11-21 ש.י. גוברין יעוץ והשקעות בע"מ נ' חבצלת סגל ‎(31.12.2023)
22. ת"א 70953-11-20 מוטי דורפברגר נ' חבצלת לוריא ‎(1.1.2023)
23. ת"א 37118-10-20 אלון לוין נ' אורי יוסלביץ ‎(4.11.2021)
24. ה"פ 9335-04-17 יניב משה ברוך בירנבאום נ' שמואל צברי ‎(13.7.2018)
25. פר"ק 6756-09-17 ג'ברי יבוא והפרצת מזון בע"מ נ' שטיבל בע"מ – טחנות קמח ‎(2.1.2018)
26. ת"א 4524-10-10 מילי שמואל ליבוביץ נ' בלפוריה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ‎(29.12.2013)
27. ת"א 15039-05-11 שלמה לוי נ' תמר יוסיפון ‎(16.5.2012)
28. ה"פ 2545-11-09 רפאל שי נ' חיים רחמים ‎(27.2.2012)
29. ה"פ 20822-08-10 אקווה בלה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ ‎(27.3.2011)
30. ת"א 1736/83 מישנאל חברה להשקעות ולבנין בע"מ נ' יהודה איש הורביץ ואח ‎(4.12.1988) 

מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

צור קשר

קישורים:
פרטי התקשרות​:​​

תחומי עיסוק

שלח

שם:

*שדה חובה

תודה!
הטופס נשלח בהצלחה

אימייל:

*שדה חובה

טלפון:

*שדה חובה

תוכן ההודעה:

*שדה חובה

מצא אותנו​:​