נוטריון​

עסקאות מקרקעין בישראל​

מיסוי מקרקעין: תכנון מס, חישוב שומות ופטורים

מיסוי מקרקעין: תכנון מס, חישוב שומות ופטורים​

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך​

ירושה ועיזבונות – צוואות וניהול עיזבון​

ירושה ועיזבונות – צוואות וניהול עיזבון​​

...
...
זאב אינגבר - עורך דין ומגשר

גישור – פתרון יעיל ליישוב סכסוכים​

גישור – פתרון יעיל ליישוב סכסוכים
WhatsApp

הליך הגישור בישראל הוא מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים (ADR) המבוסס על הסכמת הצדדים, במסגרתו צד שלישי ניטרלי (המגשר) מסייע לבעלי הדין להגיע להסכמה מרצון ללא סמכות הכרעה [חוק בתי המשפט] (79ג(א)). הליך זה מתאפיין בחיסיון סטטוטורי על דברים שנאמרו בו, גמישות פרוצדורלית, ושאיפה לפתרון המוסכם על כל הצדדים, אשר יכול לקבל תוקף של פסק דין מחייב [חוק בתי המשפט] (79ג(ז)-(ח)).

 

מהו הליך הגישור?

הדין הישראלי מגדיר גישור כהליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע והצעת אפשרויות לפתרון [תקנות בתי המשפט (גישור)] (2).

  • היעדר סמכות הכרעה: בניגוד לשופט או בורר, למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך [חוק בתי המשפט] (79ג(א)). תפקידו הוא "לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי" [תקנות בתי המשפט (גישור)] (1).
  • וולונטריות: הליך הגישור מבוסס על הסכמה. בית המשפט רשאי להעביר תובענה לגישור רק "בהסכמת בעלי הדין" [חוק בתי המשפט] (79ב(א)). כמו כן, הצדדים רשאים להפסיק את הגישור בכל עת [תקנות בתי המשפט (גישור)] (6(1)).

 

 

המסגרת הנורמטיבית

הבסיס החוקי לגישור מצוי בסעיפים 79ג ו-79ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 [חוק בתי המשפט].
 

  • שינוי טרמינולוגי: בעבר כונה ההליך "פישור", אך בשנת 2001 שונה המונח ל"גישור" כדי למנוע בלבול עם המושג "פשרה" (Compromise) ולשקף נכון יותר את מהות ההליך כ-Mediation הצעות חוק ודברי הסבר , חוק בתי המשפט (תיקון מס" 30), התשסא-2001.
     
  • תקנות הגישור: סדרי הדין והכללים לניהול הגישור קבועים בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993 [תקנות בתי המשפט (גישור)].

 

 

עקרון הסודיות ואי-קבילות ראיות

אחד היתרונות המרכזיים בגישור הוא ההגנה על המידע המוחלף בו:
1. אי-קבילות: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" [חוק בתי המשפט] (79ג(ד)).
2. חיסיון וסודיות: המגשר מחויב לא לגלות מידע שנמסר לו למי שאינו צד לגישור [תקנות בתי המשפט (גישור)] (5(ה)). הפסיקה הבהירה כי מדובר בחיסיון יחסי שנועד לעודד פשרות ולמנוע מצב שבו הליך הגישור יהפוך ל"בית קברות לראיות" [מחוזי, ת"א 37730-02-21, מנוליד -חירות מערכות בע"מ נ. דניה סיבוס בע"מ (25.12.2025)].
3. הפרדה מההליך העיקרי: קיימת הפרדה מוחלטת בין הגישור לתיק העיקרי. אם הגישור נכשל, תוכנו נותר חסוי בפני המותב הדן בתיק [עליון, בג"צ 1620/22, פלונית נ' פרקליטות המדינה (7.6.2023)].

 

 

פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום)

בתביעות אזרחיות שסכומן עולה על 40,000 ש"ח (למעט נזקי גוף), קיימת חובה להתייצב ל"פגישת מהו"ת"[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018] (37(ב)).

מטרת הפגישה: לבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך במנגנון חלופי [תקנות סדר הדין האזרחי,התשע"ט-2018] (37(א))*.
חובת התייצבות: בעלי הדין חייבים להתייצב אישית לפגישה זו, והיא מתקיימת ללא עלות בשלב הראשון[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018] (37(ד),(ט))*.

 

 

הגישור הפלילי

הגישור הפלילי התפתח כפרקטיקה שנועדה לצמצם פערים לקראת גיבוש הסדר טיעון [עליון, בג"צ 1620/22,
פלונית נ' פרקליטות המדינה (7.6.2023)].
 

  • מהות ההליך: הגישור הפלילי אינו "מסלול עוקף" להסדר טיעון, אלא כלי מקדמי להשגתו [עליון, בג"צ 1620/22, פלונית נ' פרקליטות המדינה (7.6.2023)].
     
  • זהות המגשר: בדרך כלל המגשר הוא שופט (מכהן או בדימוס) שאינו המותב הדן בתיק העיקרי [עליון, בג"צ 1620/22, פלונית נ' פרקליטות המדינה (7.6.2023)].
     
  • זכויות נפגעי עבירה: לנפגעי עבירה אין זכות להשתתף ישירות בישיבות הגישור, אך הם זכאים לקבל מידע ולהביע דעה על הסדר הטיעון המתגבש [עליון, בג"צ 1620/22, פלונית נ' פרקליטות המדינה (7.6.2023)].

 

 

הסדר הגישור ותוקפו

כאשר הצדדים מגיעים להסכמה, נערך "הסדר גישור" בכתב [תקנות בתי המשפט (גישור)] (9(א)).
אישור בית משפט: בית המשפט רשאי לתת להסדר תוקף של פסק דין [חוק בתי המשפט] (79ג(ז))*.
גישור ללא תביעה: ניתן לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור גם אם לא הוגשה תובענה קודם לכן באותו סכסוך [חוק בתי המשפט] (79ג(ח))*.​


 

דרישות כשירות למגשרים

לא כל אדם יכול להיכלל ברשימת המגשרים של בתי המשפט. התנאים כוללים:
תואר אקדמי וניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות [תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)] (3(א))*.
סיום קורס הכשרה כללית בגישור (60 שעות) ותוכנית התנסות מודרכת (פרקטיקום) [תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)] (3(א))*.

עמידה בהערכה מקצועית של יחידת הגישור בהנהלת בתי המשפט [תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)] (3(א)(6))*.
לגישור בענייני משפחה נדרשות הכשרות ספציפיות נוספות ותארים בתחומים רלוונטיים (כגון עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה) [תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)] (4)*.

 

 

סיכום ויתרונות

הליך הגישור מציע לצדדים אוטונומיה רחבה יותר מאשר בבוררות או בשפיטה, שכן הכוח להחליט על גורלהסכסוך נותר בידיהם [לא על הבוררות לבדה ולא על הגישור לבדו - הצעה לאימוצו של הגישור כמענההמתגבר על חולשותיו של מוסד הבוררות בישראל]‏]. כפי שצוין בדברי ההסבר לחוק, הגישור מאפשר יישוב סכסוכים מתוך שיתוף פעולה, בדרך יעילהוחסכונית, ובעל פוטנציאל לשינוי דפוסי התנהגות במצבי מחלוקת הצעות חוק ודברי הסבר , חוק בתי המשפט(תיקון מס" 30), התשסא-2001.

 

התכנים המפורטים באתר זה מוצגים למטרות מידע כללי בלבד. חלק מהתכנים נכתבו בעזרת בינהמלאכותית (AI) ויתכן שנפלו טעויות במידע. התכנים אינם מהווים ייעוץ משפטי ואין לראות במידע המוצגתחליף לייעוץ משפטי אישי ממשרד עורכי דין מוסמך. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחוםהרלוונטי בטרם ביצוע כל פעולה משפטית. השימוש במידע המוצג באתר נעשה על אחריותו הבלעדיתשל המשתמש, והמשרד לא יישא באחריות לכל נזק ישיר או עקיף הנובע מהסתמכות על מידע זה.

 

 

מקורות:
1. יישוב סכסוכים וחינוך משפטי הולם/חלופי למשפטן
2. חוק בתי המשפט
3. בג"צ 1620/22 פלונית נ' פרקליטות המדינה ‎(7.6.2023)
4. ת"א 37730-02-21 מנוליד -חירות מערכות בע"מ נ. דניה סיבוס בע"מ ‎(25.12.2025)
5. תקנות בתי המשפט (גישור)
6. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
7. תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים)
8. צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן)
9. תקנות העיצובים
10. צו בתי דין דתיים (יחידות סיוע) (הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן)
11. לא על הבוררות לבדה ולא על הגישור לבדו - הצעה לאימוצו של הגישבור כמענה המתגבר על חולשותיו
של מוסד הבוררות בישראל
12. חוק בתי המשפט (תיקון מס" 30), התשסא-2001
13. כללי אתיקה לדיינים
14. עפ"ג 61295-02-25 פלוני נ. פרקליטות המדינה ‎(12.8.2025)
15. רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ‎(6.3.2013)
16. בע"מ 2348/24 פלוני נ. פלוני ‎(9.9.2024)
17. רע"א 86/23 בלו מרבל בע"מ נ' רום גבס חיפוי וקירוי בע"מ ‎(13.2.2023)
18. רע"א 528/24 ש. כהן קירור ואריזה בע"מ נ. תפוזול תעשיות כימיות בע"מ ‎(1.4.2024)
19. ע"א 1054/24 פלוני נ. פלוני ‎(25.3.2024)
20. בג"צ 4502/23 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול ‎(18.6.2023)
21. רע"א 5273/19 דוד אביבי נ' רפאל אסולין ‎(19.12.2019)
22. ע"א 3020/15 ראובן מגנזי נ' עדי גפן ‎(22.12.2016)
23. רע"א 1496/15 בנימין לוי נ' טל דרורי ‎(21.5.2015)
24. רע"א 1343/13 דוק השקעות 1988 בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים ‎(4.3.2013)
25. בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית ‎(31.12.2008)
26. ע"פ 6508/05 פלוני נ' מדינת ישראל ‎(13.9.2006)
27. בע"מ 8579/05 פלונית נ' פלוני ‎(6.2.2006)
28. ת"א 71101-12-24 ירמיהו עיני חברה לבנין בע"מ נ. משכנות ישי להורים 2018 (ע.מ) ‎(22.10.2025)
29. ת"א 49781-10-21 אמירי זכרון יעקב בע"מ ואח' נ' מעין צבי, קבוצת המכבי הצעיר להתיישבות שיתופית בע"מ ‎(26.6.2025)
30. ת"צ 58120-05-21 הירשנזון נ' Royal Caribbean International ‎ (26.1.2025)

 

מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

צור קשר

קישורים:
פרטי התקשרות​:​​

תחומי עיסוק

שלח

שם:

*שדה חובה

תודה!
הטופס נשלח בהצלחה

אימייל:

*שדה חובה

טלפון:

*שדה חובה

תוכן ההודעה:

*שדה חובה

מצא אותנו​:​